יציאה מהארון, יציאה מהארון, יציאה מהארון

חשבתי לעשות את הרשומה שפותחת את הבלוג החדש שלי (האחרון היה בגיל 14 או משהו כזה, ולא החזיק יותר מחודשיים ושתי רשומות) רשמית משהו, בה אני מציג את עצמי ולמה אני כותב בלוג וכו' וכו'. אבל, כפי שכתבתי בהסבר על עצמי, כל ניסיון ברור לכתוב על עצמי יחטא בסטטיות, וחבל. אנחנו אנשים דינמיים, ומשתנים הרבה דברים כל הזמן, ובטח שהאישיות והדיעות שלנו לא יכולות להיות מכווצות למשפטים קצרים כמו בקורות חיים. ובכל זאת, על מה לכתוב רשומה ראשונה?

לפני כמה ימים נתקלתי בקול קורא לכותבים לעיתון מקוון בשם העיתון השחור בנושא "יציאה מהארון". ואכן, אף פעם לא באמת כתבתי על היציאה מהארון שלי. כלומר על היציאות מהארון שלי. המתמשכות. ובעצם, זה לא רע לפתוח רשומה ראשונה בבלוג בנושא הזה. הרי, גם בלוג הוא יציאה מהארון.

***

ארון הבגדים שלי לא מסודר אף פעם. לא זכורה לי פעם אחת שארכה יותר מכמה שעות שבה הארון שלי נשאר מסודר. אולי בגלל זה אני כל הזמן יוצא מהארון?

הרבה אנשים חדשים שאני פוגש, או כאלה שאני יוצא מולם מהארון בשלב זה או אחר, שואלים אותי פעם אחר פעם את אותה השאלה בגלגולים שונים – "יצאת כבר מהארון?", "מי כבר יודע?", "אתה כבר בחוץ?" ועוד כהנה וכהנה שאלות שבסופו של דבר מצמצמות את הכל לתפיסה אחת – יש ארון אחד (בצבע ורוד כנראה? או שאולי אני לבוש ורוד כשאני יוצא ממנו?) שממנו אנחנו יוצאים פעם אחת וזהו. אחר כך זה הכל עניין של מי מקבל אותך יותר בקלות ומי פחות, למי לוקח זמן לעכל את זה, וזהו פחות או יותר. הארון כבר מאחורה ומעלה אבק.

אז למה הוא נמצא באופק כל הזמן? או יותר נכון למה אני מרגיש שכל הזמן, כל יום, אני יוצא ממנו שוב ושוב, ברצוני או בעל כורחי? כי הארון הוא נצחי.

אוקיי, אולי סייג קטן לפני שנמשיך; ארון כזה לא יהיה נצחי בעולם אידיאלי, בו לכל אחד תהיה ההזדמנות לבחור את נטיותיו המיניות וזהויותיו המגדריות בלי לחצים חיצוניים מהחברה, בו לא יהיו יחסי כוח – אולי אז לא יהיה ארון. כיוון שעולם כזה לעולם לא יתקיים, יש להניח שהארון יהיה כאן לזמן ארוך מאוד.

אני ביסקסואל. לקחה לי חתיכת כברת דרך להגיע למסקנה הזו, שהשתנתה במהלך הזמן והיחס שלי אל כל הגדרה בכל פעם היה שונה ומלא בתחושות, חלקן של גאווה וחלקן של חששות, והמון כאלה באמצע. כשאנשים שואלים אם אני מחוץ לארון, התשובה הראשונית שלי היא "כן". נכון, אני בדרך כלל לא מסתיר את הזהות הביסקסואלית שלי.

ואז קורה פתאום מקרה. לדוגמא, אני נכנס לחנות בגדים כדי לקנות לי שמלה זולה בשביל מופע דראג. לא ביקשתי עזרה מהמוכרת, פשוט חיפשתי שמלה. היא הביטה בי בחצי חיוך שלא יכולתי לפרש. כשלבסוף הצגתי לה את השמלה האדומה (היפהפייה, יש לציין) שבחרתי, היא חייכה ושאלה אותי: "לחברה שלך?" כמובן שיכולתי לענות "לא, זה בשביל מופע דראג" או אולי משהו שיותר יחרפן אותה: "זה בשביל הבן זוג שלי." אבל בחרתי לסתום את הפה ולהנהן בביישנות, לעבור לגמרי כסטרייט טוב שקונה מתנה לחברה שלו. ואמנם אני פתוח מאוד לגבי הנטייה המינית שלי, אבל במקרה הזה המילים פשוט לא יצאו לי מהפה.

ומה קורה עם ההורים? ושאר המשפחה? והחברים? והזה שלמד איתך פעם בבית ספר? והמורה ההיא? והמכר? מול כל אחד, כל פעם, ניצבת בפניי הבחירה האם לצאת מהארון, או לא. לפעמים היא בעל כורחי, אם אני הולך עם טבעת אוחצ'ית, או עם בן הזוג שלי בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים. ומתי הארון הזה נגמר בכלל? מה אם אלה שיצאתי מולם כהומו, כשהגדרתי את עצמי ככה? ומה יקרה אם אני "אהפוך" לטרנסג'נדרית? או ג'נדרקוויר? Deja vous all over again…

ואז יש את כל העניין הביסקסואלי. בסדר, אז אתה ביסקסואל, נמשך לשני מגדרים או יותר. סבבה לגמרי (הייתכן? המון אנשים בכלל לא מסוגלים לבלוע את זה שמישהו נמשך לשני המגדרים גבר ואישה, שלא לדבר על זה שקיימים בכלל עוד מגדרים..). למה אתה צריך לשתף אותנו בזה? זו בסך הכל משיכה. אז חברים, יש לי חדשות בשבילכם; יש דבר כזה זהות ביסקסואלית. אבל איך זה מתבטא, שואלים אותי. גם ככה בן אדם יכול להיות רק עם בן זוג אחד, או בחור או בחורה. אז דבר ראשון, יש דבר כזה שנקרא פוליאמוריה, שזה סוג מערכת יחסים לא מוכרת בחיים ההטרונורמטיביים של רוב האנשים (מערכת יחסים אגב בה אני נמצא). דבר שני, גם אדם שנמצא במערכת יחסים מונוגמית יכול באותו זמן להימשך לאנשים אחרים ולמגדרים אחרים. גם יהודי מתפלל הוא יהודי מתפלל גם כשהוא לא עושה את זה באותו הרגע (ונשים שנייה בצד את ההנחה המהותנית המשתמעת מכך, שאנשים נולדים עם הזהות המינית או המגדרית שלהם). אבל זה כל אלה הם כנראה בכלל נושא לרשומה על ביסקסואליות.

אם כן, כפי שנאמר, הארון הוא התמודדות מתמדת, שמלווה אותנו, הלהטב"קים, לכל מקום. זה דבר שנתמודד איתו בעבודה חדשה, ברחוב, מול אדם חדש שמכירים, מול אנשים שעשו לנו אאוטינג, מול אנשים שלא מקבלים אותנו. על התפיסה שיש ארון אחד, אני יכול לענות משפט משעשע, שראיתי על חולצתו של מישהו באירוע הגאווה בבאר שבע – Ok guys, I'm out of the closet, now where the hell is Narnia?

מודעות פרסומת

16 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. mikly
    יול 26, 2011 @ 12:38:18

    מזל טוב! תתחדש על הבלוג. נראה מבטיח. תמונה מהממת בכותרת.
    מאחלת לך שבפעם הבאה שתקנה שמלה התגובה של המוכרת תהיה "השמלה הזו תראה נהדר עם התלתלים שלך".

    גם אני פתחתי בלוג לא מזמן. אתה מוזמן לבוא לבקר:
    http://slutnproud.wordpress.com

    להגיב

  2. רות
    יול 26, 2011 @ 13:12:56

    מזל טוב על הבלוג! מקווה לקרוא עוד ממך וכן, כולנו מתגעגעים לנרניה. P:

    להגיב

  3. ליאור
    יול 26, 2011 @ 13:23:27

    מאוד מעניין, והצלחת לחדש לי בנושא הפוליאמוריה!
    אשמח לשמוע עוד 🙂

    בהצלחה עם הבלוג!
    ליאור.

    להגיב

  4. אהרלה
    יול 26, 2011 @ 13:28:00

    מרגש
    מפתיע שטרם הבנת שכולנו בארונות. יוצאים ונכנסים מארון קטן לארון גדול. מכזה לאחר. העיקר שאנו בתנועה ואוהבים.

    להגיב

    • יותם ישראלי
      יול 27, 2011 @ 23:35:30

      אהרלה! כה טוב לראות אותך כאן…
      ואני לא חושב שזה מפתיע. אני נמצאים בכל כך הרבה ארונות, ולחברה יש אינטרס להשאיר אותנו בכל כך הרבה ארונות, עד שלפעמים גם כשאנחנו יוצאים מהם אנחנו לא מודעים לזה.

      להגיב

  5. queerolla
    יול 26, 2011 @ 14:48:58

    ליניקים…!
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8

    כשזה מאחרינו – תתחדש, הבלוג נראה מצויין והפוסט מעניין.
    (והשמלה בהחלט הורסת).

    בברכת אפרסק,
    T.

    להגיב

  6. יוסףה מקיטון
    יול 26, 2011 @ 15:40:00

    תתחדש! נהניתי לקרוא, וגם לקבל ד"ש עקיף מהחולצה המאממת בסוף הפוסט. אוח, אני מתגעגעת למי שלבש אותה 🙂

    להגיב

  7. Apseudonymous
    יול 26, 2011 @ 20:02:58

    מעולה! נהניתי לקרוא!
    ותודה.

    להגיב

  8. שירלי
    יול 27, 2011 @ 10:27:47

    אז עדיין יש לי סיכוי,הא? P: (לא יכולתי להתאפק)
    תתחדש, מקווה שהבלוג הזה כאן בשביל להישאר 🙂

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: