הפיל המשעמם והפריווילגי בחדר – מדריך לסטרייט המתחיל במסיבות להטבפא"קיות

בשבוע שעבר הייתי במסיבה להטבפא"קית מהממת. אני אוהבת ללכת למסיבות, לרקוד, להרים, ובאופן כללי להשתחרר קצת עם הגוף שלי, מוקפת בחברות ובאנשים שאני סומכת עליהםן. בשלב מסויים בערב, הגיע נחשול גדול מאוד של סטרייטים סיסג'נדרים, אולי 30 איש, שהתחילו לרקוד ולהתנהג בצורה שהראתה שהם פשוט לא מבינים את המרחב אליהם הם הגיעו ואיך הם אמורים להתנהג בתוכו. לכן, בלי האשמות ובלי לגרום להרגיש רע, החלטתי להכין מדריך למשתמש לסטרייט המתחיל – איך להתנהג במסיבות להטבפ"אקיות.

צריך לזכור שהמדריך פה הוא בגדר ייעוץ ולא סט של כללים, ועם זאת אני ממליצה להתייחס אליו בכובד ראש. כמו כן, אין ספק שאני ממש לא מייצגת פה את כל האנשים הלהטבפא"קיות, ויכול להיות שלהרבה מהןם לא מפריע שיש סטרייטים שמתנהגים איך שהם רוצים (או סטרייטים בכלל) במסיבות שלהםן. אני פשוט מרגישה מחוייבת לאור חוסר החינוך המשווע שחזיתי בו אתמול, וחשבתי, כטובה אישית לחברה ולקהילה, לכתוב את המדריך הזה.

הפיל המשעמם והפריווילגי בחדר:

מדריך לסטרייט המתחיל במסיבות להטבפא"קיות

*הערה קטנה מהמחברת: אני יודעת שיש לא מעט נשים סטרייטיות סיסג'נדריות שנהנות ללכת למסיבות להטבפא"קיות משום שבא להן פשוט לרקוד, ושגברים לא יתחילו איתן, יחפצנו אותן או יחדרו להן למרחב. אני יכולה לגמרי להבין את זה וסולידריות וכו', ואני אפילו מאמינה (או לפחות משתדלת) שרוב הנשים האלה מתנהגות בצורה מכבדת כלפי הלהטבפא"קיות במסיבה. עם זאת, אולי גם הן ימצאו שימוש במדריך הזה, כי כידוע, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

שלום לסטרייט המתחיל!

אז מגיע סוף שבוע, או סתם ערב פנוי, וממש בא לך לצאת. ואתה רואה במקרה בעיתון/בפייסבוק/שומע מחבר שיש מסיבה להטבפא"קית מהממת באחד המקומות הקרובים לביתך. מדריך זה תפקידו לשמש מצפן, עזר למקרה שתחליט ללכת לאותה המסיבה. הנה רשימת ההוראות, צעד אחר צעד:

1. אל תבוא – יש המון המון מסיבות שהן לא להטבפא"קיות, שמיועדות לקהל סטרייטי באופן מובהק. למה, בעצם, שתרצה ללכת למסיבה להטבפא"קית? לאחר סקר שוק קצר, נראה כי בממוצע ישבימי שישי בתל אביב 2 מסיבות להטבפא"קיות על כל 15 מסיבות סטרייטיות, בירושלים 1 על כל 9, בחיפה 2 על כל 11 ובבאר שבע 1 על כל 8 (עם סטיית תקן של 0.69%). במסיבות של סטרייטים אתה יכול לרקוד עם חברים וחברות סטרייטים, לשמוע מוסיקה סבירה מינוס (או אפילו טובה לפעמים), ובאופן כללי לבלות בסביבה בה אתה מכיר את המנהגים, המחוות וסגנון הדיבור. למה לך להסתבך עם סביבה לא-מוכרת שנראית לך גם ככה מוזרה?

מעבר לזה שכדאי שתזכור, ככה בקטנה, שללהטבפא"קים פחות נוח, בדרך כלל, להכנס למסיבות של סטרייטים. ולך יש כל כך הרבה אופציות, להםן יש כל כך מעט. באמת שנראה שהפתרון הפשוט ביותר הוא שלא תבוא למסיבות להטבפא"קיות, תלך למסיבות משלך, ושלום על ישראל (פחחח, יש כיבוש ונכבה, אבל ביטויים עתיקים מדיכויים, או שקר כלשהו כזה).

זה אחד מכללי הברזל החשובים, וכדאי שתקח אותו איתך כמזון למחשבה. אם בכל זאת, למרות הסטטיסטיקות וההסבר הארוך, אתה עדיין מחליט ללכת למסיבה להטבפא"קית (שכאמור, זה לא מומלץ), תמצא כאן רשימת הוראות מדוקדקות לגבי דרך ההתנהגות שאתה צריך לאמץ כדי שלא תהיה בלתי נסבל:

2. אל תגע – אז נכון שאתה מגיע למקום שבו אתה לא רגיל לגמרי לגופים של האנשים שאתה רואה. זה בכלל לא משנה. זה לא משנה אם אתה חושב שאנשים מוסיפים או מורידים דברים מהגוף שלהם, משתמשים בו בצורה שאתה לא מכיר או מציגים אותה בצורה שונה – אל תגע. לא בשדיים, לא בפנים, לא בתחת ולא בשום איבר אחר. יש דבר כזה שנקרא הסכמה – וכן, נוטים לחשוב שבגלל שאנשות הן להטבפא"קיות, מותר לגעת בהםן כי הן מוזרות/מצחיקות/מעניינות/רוצות את זה. אז זהו, שלא.

מעבר לזה, מומלץ לקחת את זה כהוראה לחיים (ולא רק כלפי להטבפא"קיםות) – לא לגעת בלי רשות. שואלים קודם, ורק אם אתה בטוח שהשאלה הזו לא תהיה פוגענית, מחפצנת או אגרסיבית.

3. אל תעיר הערות מעפנות – למקרה ש"הערות מעפנות" זו הגדרה מעורפלת, אני אבהיר במספר דוגמאות: "למה הוא לובש שמלה?", "איזה קוקסינל", "וואי, קלוט איזה מכוערת זאת עם השערות ברגליים" – כל אלה ועוד (הו, הרשימה יכולה להיות ארוכה מאוד, באמת) הן הערות מעפנות, שאתה לא צריך להעיר במסיבות להטבפא"קיות. אז כן, אולי לא ראית אף פעם דראג-קווין, טרנסית, בוצ'ה או אוחצ'ה, אבל תזכור שאתה מגיע לסביבה של אנשים שרגילים אחד לשני ושנמאס להם מאמירות כאלה, במיוחד במרחבים שאמורים להיות בשבילם כיפיים ומשחררים. אתה מוזמן לפרוק את הלהטבפא"קופוביה שלך עם החברים הסטרייטים שלך (אבל רצוי מאוד שתזכור שאתה פורק כדי בסופו של דבר להבין וללמוד, ולא סתם בשביל להביע את הפוביות שלך ולאשרר אותן כלגיטימיות), או עם חבריםות להטבפ"אקיות שסבבה להן לעזור לך להתגבר על הבעיות שלך.

4. שאל באיזו פנייה מגדרית לפנות – הרבה אנשות להטבפא"קים בטח ייראו לך ממגדר שונה ממה שהם מזדהים, או ממגדר שאתה לא מבין. אל דאגה, יש פתרון פשוט לכך – אם אתה רוצה לדבר עם אחת מבאי המסיבה, פשוט שאל בנימוס ובסבלנות באיזו פנייה מגדרים הםן מעדיפות שייפנו אליהםן. תשאל רק אם אתה באמת בא מתוך כוונה להבין כדי שתוכל לדבר עם האדם, לא אם אתה חושב שזה מסקרן או שבא לך לצחוק על מישהו כשהוא מבקש ממך לפנות אליה בפנייה מעורבבת.

ולשם ההבהרה: אל תשאל "מה המגדר שלך?", "מה אתה?" או "למה אתה רוצה שיפנו אליך בנקבה?". שאלה פשוטה בסגנון "יש פנייה מגדרית מועדפת?" תספיק. אה, ואל תשאל כאילו אתה עושה טובה למישהו, או שאתה איזה צדיק גדול שאתה מצליח לפנות בפנייה הנכונה. אתה זה שבחרת לבוא למסיבה להטבפא"קית, ואף אחד לא צריך לתת לך פרס או להגיד לך תודה אם אתה עושה את מה שאתה אמור לעשות.

***חשוב להגיד, סעיף זה רלוונטי מאוד גם לסיסג'נדרים לא-סטרייטים. אז שימו לב חברות.

5. בוא לבד או בקבוצה קטנה – אתה בא למסיבה לבטפא"קית, וכשמה כן היא: לספק בידור ובילוי ללהטבפא"קים. לא לסטרייטים. אם אתה רוצה לבוא, סבבה (לא באמת ממש סבבה, כפי שראינו בסעיפים שנידונו עד עכשיו, אבל נזרום לשם הסעיף הזה). בכל לשון של בקשה, תבוא לבד, או בקבוצה קטנה של מקסימום 3-4 (יש מומחים שטוענים שגם המספרים האלה הם קבוצה גדולה מדי). זה חלק ממה שאפשר לקרוא לו "להבין איפה אתה נמצא". בסדר, בא לך ממש על המסיבה הזאת, ספציפית. אין צורך שתציף אותה בחבריך הסטרייטים שישתלטו על מרחב שבפירוש אמור להיות להטבפא"קי (מניסיון, החברים שלך, כשהם בחבורות גדולות, נוטים לעשות את זה). כאמור, אם אתה מחפש לחבורה שלך מרחב להשתלט עליו, אנא ראה סעיף 1 לגבי מסיבות של סטרייטים, שבבירור יתאימו יותר לצרכים שלך.

6. אל תרקוד על הבמה – אז הגעת כבר למסיבה ואתה רוקד לך בכיף שלך. איכשהו, יש נטייה שסטרייטים אוהבים לעלות על הבמה, לעשות קטעים, כי נורא מצחיק אותם כל ההומואים האלה, או הדראג קווינז, ויש מצב שזה אפילו נובע מחשש לרקוד ליד המוזרים האלה. אז תן לי להסביר לך משהו – להטבפא"קיות רואות סטרייטים בכל מקום. בעבודה, ברחוב, בלימודים, בבית (לאלה מאיתנו שגרות עם סטרייטים), בבתי החולים ובמרפאות, בטלוויזיה, בספרות, בקולנוע, במוסיקה, במועדונים ואיפה לא. אז נראה לך שכיף לראות, במקום שסוף סוף אפשר קצת לנשום ואנשות יכולות להבליט את עצמןם בלי לחשוש מלחטוף מכות, מבטים או צחוק, הן ירצו לראות סטרייט שתופס להן את הבמה, שוב?

אז תפוס לך איזו פינה לרקוד בה, או מקום אחר שיהיה לך נוח, אבל בבקשה, לא בפרונט. יש לך מספיק במות כאלה לבלוט בהן.

אם כן, אני מקווה שהמדריך הזה עזר להבהיר כמה דברים. אין כאן כוונה לפגוע או להדיר חלילה, פשוט להציע כמה עצות ידידותיות לסטרייט המתחיל. אני חושבת שהמדריך הזה חשוב גם משום שהוא מראה מדוע מסיבות הן עדיין מרחב מכונן, מעצים ומהמם בשביל להטבפא"קיות, אפילו שאנחנו לא בשנות ה-50 ושמדינת ישראל הניאו-ליברלית המהממת והמוצלחת על הסף של להפוך את הליכוד-ביתנו למפלגה הומואית למהדרין, לאשר נישואין גאים לכל מי שרק רוצה ולהביא על חסידות מלא מלא תינוקות הודים קטנים וחמודים.

מודעות פרסומת

25 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. יואבה ערומ-אה
    יול 30, 2013 @ 14:56:01

    איבדתי אותי בפיסקה הראשונה, ובפרט במשפט הבא " הם פשוט לא מבינים את המרחב שאליו הם הגיעו ואיך הם צריכים להתנהג בו". אני מניח שאת אותו משפט רוב תושבי ישראל יוכלו להגיד עלייך, לא?

    אם אנחנו נגד קבעון מחשבתי-התנהגותי, אז בוא נהיה בזה עד הסוף, ולא רק כשזה לרעתך.

    להגיב

    • עתליה ישראלי-נבו
      יול 31, 2013 @ 19:18:47

      זה משפט שלא רק רוב הסטרייטים יכולים להגיד עליי – הם אומרים את זה, עליי ואליי, יום יום.
      אתה כותב כאילו יש כאן יחסי כוח שווים, אבל בפועל יש המון מרחבים סטרייטים ומעט מאוד מרחבים להטבפא"קיים. אז זה לא עניין של קבעון מחשבתי-התנהגותי – זה עניין של לסמן יחסי כוח ולהגיד לאנשים שיש להם פריווילגיות מסויימות שיהיו מודעים להם ולאיך שהם מתנהגים בהקשר שלהן.

      להגיב

  2. אנונימי
    יול 30, 2013 @ 20:12:13

    יש כאן עניין של יכולת בחירה. בתור סטרייט, אף אחד לא כופה עלי לבוא למרחבים להטבפא"קיים. אם הנורמות שם לא מוצאות חן בעיני, או שאין לי סבלנות ללמוד אותן ולהתנהג בהתאם, יש שפע של מקומות אחרים אליהם אני יכול ללכת.

    לעומת זאת, בתור ישראלי (ונניח לא-סטרייט לצורך התגובה), אין לי ממש מקום אחר ללכת אליו. כל מקום שבו אבחר לבטא את השונות המגדרית שלי בהכרח יהיה איפושהו בישראל.

    להגיב

  3. bidyke
    יול 30, 2013 @ 21:10:23

    מהממת, פוסט מצוין!

    לגבי סעיף 2 – הייתי גם מוסיפה שיש המון סטרייטים שחושבים שזה ממש סבבה לגעת בנשים שנמצאות אחת עם השניה בצורה מינית או סמי-מינית (ובעיקר אם הם חושבים/יודעים שהן ביסקסואליות), וגם מזה צריך להמנע.

    ובכלל, ססעמק, שלא יבואו.

    להגיב

  4. אסתר
    יול 31, 2013 @ 01:10:15

    טוב אני מצטערת אם אי פעם הדביקו עליך מדבקה ואמרו עליך שאת ככה וככה בלי לנסות להכיר ולהבין אותך קודם. אבל זה בדיוק מה שאת עושה עכשיו לכל " הסטרייטים" שמגיעים למסיבות להט"ביות. אני יכולה לומר רק על עצמי, שאני נורא נהנת במסיבות כאלה שיצא לי להיות בהן, באתי כאשר אחד מידידי הוא חלק מהקהילה ובאתי גם בעצמי עם חברות. בכל אופן עד כמה שידוע לי המסיבות האלה פתוחות לכולן/ם ואף אחד לא שאל אותי בכניסה. אני בת אדם שאוהבת לשמור את הידיים שלה לעצמה ומעריכה מאוד כשאנשים מתנהגים כלפי בצורה דומה. והצורה שהפוסט הזה נכתב ממש מדכאת אותי בתור אדם שתומך בקהילה הלהט"בית ואוהב לתמוך בה בין אם זה להגיע למצעד הגאווה ובין אם זה פשוט לחגוג אם חברים או בין בני/בנות אדם אחרים.

    להגיב

    • queerolla
      יול 31, 2013 @ 01:59:32

      אם את עומדת ב"כללים" שפוסט מציע, למה הוא כואב לך?
      באמת קשה לך להאמין שהרבה מתנהגים אחרת, וגורמים לאי-נעימויות ולתחושה שהמרחב הופר? כי אם זה קשה, אז את לא מבינה כל כך איך דיכוי להט"בי עובד.

      הרי אם לא היה צורך בהפרדה, לפחות באופן חלקי, אז למה התואר "מסיבות להט"ביות" קיים בכלל..

      וגם: בתור טרנסית וג'נדרקוויר, לא פעם ולא פעמיים סטרייטים הרסו לי מסיבות כשהם התחילו לשאול שאלות לא במקום (כמו גם, כמו שמציין הפוסט, סיסג'נדרים לא סטרייטים…)

      להגיב

    • עתליה ישראלי-נבו
      יול 31, 2013 @ 19:21:04

      אני מסכימה עם כל מה שקווירולה הגיבה.
      אם את כל כך תומכת, כנראה שהפוסט הזה לא מכוון אלייך. אבל אני לא מבינה מקום שאומר לי, כחלק מהקהילה הלהטבפא"קית, לא לכתוב דברים בצורה מסויימת כי זה מפריע לך להיות בת ברית. התפקיד של בנות ברית (ולא רק בהקשרים להטבפא"קיים) הוא לשמוע מה האנשות המדוכאות צריכות ולפעול בהתאם. זה לא תוכנית כבקשתך.

      להגיב

  5. אחד שיודע
    יול 31, 2013 @ 03:27:08

    שכחתם בראשי התיבות הפ' (שמסמן נטיה מינית פדופילית, שהיא חוקית למהדרים אם אינה ממומשת) ואת הנ' (נקרופיליה, כנ"ל).

    להגיב

  6. דובי קננגיסר
    יול 31, 2013 @ 14:41:46

    אחלה פוסט, רק הייתי מציע לשנות את הכותרת המדירה והמכלילה ל"מדריך לדוש". תכלס, על זה את מדברת.

    שאלת תם-סיסג'נדר: גם להטבפא"קים נאלצים לשאול מה הפניה המגדרית המועדפת, או שלרוב זה ברור לכם מראש? כלומר, זה משהו שבאמת אי אפשר לדעת, או שפשוט צריך הכרות טובה עם התרבות כדי לזהות בעצמך?

    להגיב

    • עתליה ישראלי-נבו
      יול 31, 2013 @ 19:22:40

      תודה.
      קודם כל, אני חושבת שלסמן סטרייטיות זה חשוב, ולא רק דושיות.
      שנית – כמו שכתבתי בסעיף שקשור לפנייה, יש לא מעט סיסג'נדרים לא-סטרייטים שלא יודעים איך לפנות וטועים. אני חושבת שמי שיש לה מודעות לדברים האלה לא בהכרח תדע באיזה מגדר לפנות – היא פשוט תדע לשאול את השאלה הזו, וזה עושה את כל ההבדל.

      להגיב

      • דובי קננגיסר
        אוג 01, 2013 @ 07:58:15

        העניין הוא שאני, למשל, סטרייט, ואפילו כזה שלא מכיר יותר מדי מקרוב את הקהילה, ומעולם לא עלה בדעתי לעשות אף אחד מהדברים האלו, וברור לי שאפילו אם הייתי מגיע למסיבה כזו (בהזמנת חבר גיי, אף פעם לא מיוזמתי) לא הייתי חושב בכלל לעשות משהו מהדברים הללו, למעט, אולי, שאלת הפניה המגדרית שלא חשבתי עליה עד עכשיו. כלומר, נראה לי די ברור שמי שכן עושה אותם בהחלט עונה על הגדרת הדוש, לא פחות משהוא עונה על הגדרת הסטרייט. מכיוון שסטרייטים עלולים להעלב קצת מההכללה שכאן, אז סתם כדי להיות נחמד למי שבאמת משתדל לצאת בסדר גם אם אנחנו לא תמיד יודעים איך, כדאי אולי לתת לנו לפחות להרגיש שאת לא חושבת שכולנו כאלה. נגיד, "מדריך לסטרייט: איך לא להיות דוש במסיבות להטבפא"ק".

      • עתליה ישראלי-נבו
        אוג 03, 2013 @ 13:22:53

        אני לא באמת חושבת שכל הסטרייטים מתנהגים ככה, כפי שבטח עולה מהנימה הצינית של הפוסט. אני כן חושבת שחשוב לסמן סטרייטיות כעמדה פריווילגית, הגמונית שבדרך כלל (לא תמיד, אבל בדרך כלל) עיוורת למקום שהיא תופסת מול להטבפא"קיות.

  7. יודה
    אוג 02, 2013 @ 15:08:53

    אתמול באתי בפעם הראשונה למסיבה קווירית (זו במנהרה אחרי המצעד). למעשה זאת הפעם הראשונה בערך שבאתי למסיבה כלשהי, והפעם הראשונה בערך שהרשיתי לעצמי לרקוד. היה כיף נורא נורא! ברור לי לגמרי שבלי שהייתי מרגישה בנוח, בלי שהיה לי את המרחב הבטוח מבחינת הסיטואציה והאנשים מסביב, לא היה סיכוי שהייתי נפתחת ככה. וזה היה כל־כך משחרר ונעים ♥.
    התחושה בתוך המסיבה, והקונטרסט מול אופן ההתנהלות של אנשים בעולם „בחוץ” כשחזרתי הביתה, מבהיר את הנקודה באופן צלול.

    להגיב

  8. Kutaly
    אוג 03, 2013 @ 02:08:48

    לא. לא. לא. לא ועוד פעם לא.
    הדבר היחיד במדריך הזה שהוא כן לעשות זה סעיף 4 שבו את קוראת לשאול שאלות חודרניות שלא מתאים לכל אחד/ת לענות עליהן בצורה ישירה.
    במקומו הייתי כותב שכן יש להתייחס לדרך שבה אדם מדבר על עצמו/ה ולקבל זאת בלי שת/יצטרך להעיר לך יותר מפעם אחת (כי פעם אחת מותר לטעות).

    להגיב

    • עתליה ישראלי-נבו
      אוג 03, 2013 @ 13:26:27

      אני לא קוראת לשאול שאלות חודרניות – בפריוש אמרתי *לא* לשאול מה המגדר, למה המגדר הזה והזה וכו'. השאלה "באיזו פנייה מגדרית לפנות?" היא צורת שאלה מאוד מנומסת שמאפשרת למי שממול לבחור באיזו תשובה שהוא רוצה, וחוסכת גם את הטעות האפשרית (גם אם היא פעם אחת), שלרוב היא לא נעימה.

      להגיב

      • Kutaly
        אוג 04, 2013 @ 00:44:21

        "באיזו פנייה מגדרית לפנות?" זאת שאלה בעייתית.
        זאת שאלה אישית מכדי להתחיל איתה שיחה. על אחת כמה וכמה אם כל הכוונה היתה רק להחמיא על הנעליים.
        זה מרגיש כאילו מראש יש ספק בזהות שאני מציג ואותי, אישית, זה היה מרתיע אם מישהו זר היה שואל אותי כדבר ראשון על הזהות המגדרית שלי. בשביל רב האנשים, הזהות המינית-מגדרית שלי לא צריכה לעניין אותם.

        דבר נוסף זה התחשבות בתנאי שטח:
        אם מדובר במועדון או סביבה שלא מאפשרת שיחה שקטה, שאלות בנוסח "באיזו פנייה מגדרית לפנות?" הן ארוכות ולא פרקטיות.
        אי אפשר לצפות מאדם זר, שלא מצפה לשיחה אתך, להקשיב לשאלה כזאת ולהבין אותה. במיוחד כגבר בסביבה שצריך להיזהר שלא יפרשו כל צעד שלי כנסיון להתחיל או חלילה להטריד מינית.

        דרך אגב, יש לך פעמיים סעיף 4

      • עתליה ישראלי-נבו
        אוג 06, 2013 @ 18:55:54

        אם אתה בכל מקרה לא מתכוון להתחיל שיחה ארוכה, אז העצה שלי היא פשוט למצוא דרכים לא ממוגדרות להגיד את מה שאתה רוצה להגיד (נגיד, אם בנעליים עסקינן, אפשר להחמיא בלומר "אחלה נעליים").

        כפי שכתבתי בפוסט, מומלץ לשאול את השאלה "באיזו פנייה מגדרית לפנות" רק אם האדם באמת רוצה להבין ולפתוח שיחה.
        לגבי ההערה שלך על גבר בסביבה שצריך להיזהר – מצטערת, לא יכולה להזדהות, בכלל.

        ותודה על התיקון על סעיף 4.

  9. רחל
    אוג 03, 2013 @ 14:16:17

    סטרייטית ורוקדת על הבמה. זה חלק מהיופי במרחב מופחת מחפצון.
    בעייתי? לפנות מקום לאחרים?
    דרך אגב, כשהכלל הראשון הוא "אל תבוא" קשה לסיים ב"אין כאן כוונה לפגוע או להדיר חלילה".

    להגיב

    • עתליה ישראלי-נבו
      אוג 06, 2013 @ 18:45:36

      הרבה מהפוסט נכתב בציניות.
      כמו שכתבתי מיד אחרי הכותרת, אני מבינה את המקום של נשים סטרייטיות שרוצות לבוא למקום שלא יחפצנו אותן. עם זאת, הפוסט הזה ניסה להראות את ה*פריווילגיות* של סטרייטים במרחבים להטבפא"קים, שכדאי שיהיו מודעים אליהם.
      אם את מרגישה שאת לא מתנהגת ככה, כנראה שהפוסט הזזה לא מיועד לך.

      להגיב

  10. יוסףה מקיטון
    אוג 06, 2013 @ 10:11:09

    היה כה כיף איתך במסיבה! ואכן, יותר כיף אחרי ששלושים הסטרייטים הלכו 🙂

    להגיב

  11. בולבול אקבולבול
    אוג 06, 2013 @ 14:04:37

    כותב\ת הפוסט מניח\ה שרוב המסיבות הלהטב"קיות הן קוויריות, עם שיערות ברגליים וגברים בשמלות וכל זה, ולא כך. רוב המסיבות הלהטב"קיות הן להומואים ולסביות ומוגדרות ככאלה (בדרך כלל "ליין לגברים" או "ליין לנשים"), כל אחד ואחת יכולים לבוא לשם, ואין איזה קוד אתי מחמיר. אולי יהיה להם\ן משעמם, אבל לא סביר שהם\ן יצאו פוגעניים או משהו כזה.

    להגיב

    • עתליה ישראלי-נבו
      אוג 06, 2013 @ 19:03:25

      אם כך, נהדר שכתבתי להטבפא"קיות ולא הומו-לסביות. כי זה נכון, לרוב סטרייטים יותר אלימים כלפי קוויריות, טרנסיות, דראג-קווינז, ביסקסואליםות ובאופן כללי אנשות שהן לא סיסג'נדרים..

      להגיב

  12. Pikman Pikman
    אוג 09, 2013 @ 13:19:26

    אתן יכולות לנעול את הכניסה פשוט ולפתוח בפני מי שאתן חושבות שעומדות בקריטריונים.

    בכל אופן אני לא רואה איך הסטרייט המגעיל ימצא את הרשימת הצעות הללו שרשומות בבלוג עם נישה כל כך מדוייקת, ואם הוא כן יטרח את עצמו, בן אדם שהוא כזה פריווילגי, אז למה שהוא יקח ברצינות הצעות שמסרסות אותו בידי המיעוט.

    זאת לא שאלה שבאה לפגוע, אני באמת רוצה להבין למה את מכוונת פה

    להגיב

    • עתליה ישראלי-נבו
      אוג 09, 2013 @ 18:05:32

      עד כמה שהייתי שמחה לחסום את הכניסה בפני סטרייטים, זו לא אפשרות, משום שלא כל הלהטבפא"קיות "נראות" כאלה.
      הסטרייט המגעיל סביר להניח לא יגיע לבלוג הזה – ואם הוא יגיע, הוא יסגור את החלון אחרי שני משפטים (במקרה הטוב). עם זאת, אני חושבת שיש הרבה סטרייטים וסטרייטיות שתופסות את עצמן, או רוצים לתפוס את עצמם, כבעלי ברית ללהטבפא"קים, והפוסט הזה נועד להאיר את הפן הזה במסיבות.
      בכלל, הפוסט הזה נועד, בין השאר, להעלות את הפריווילגיות שיש לסטרייטים במרחבים להטבפא"קים.

      להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: