רגעים היסטריים ורגעים היסטוריים

[כותרת הפוסט לקוחה מספרם של ההיסטוריון הגדול (על אף היותו אירופוצנט לא קטן), מיכאל הרסגור ז"ל והד"ר אהוד פוקס. אני מוכרח להודות שטרם קראתי את הספר, אבל הוא אמור להיות מומלץ.]

היסטריה. אני חושב שזו מילה שיכולה לסכם יפה את התחושה ששוטפת את הממשלה כרגע, את התקשורת, ואת חלק מהציבור. ניסו לדחוף לנו את התחושה הזו במשך זמן רב מאוד. כבר זמן רב "מזהירים" אותנו, מטלטלים אותנו, מפוצצים את מוחינו בגירויי איימים; ספטמבר השחור, ספטמבר הנורא, טילים בספטמבר, הולכים לגמור אותנו.

והנה ספטמבר הגיע, והגיעה שעתם של הפרשנים. המדיה כבר שצפה וקצפה פרשנויות על ה"מהלך הפלסטיני" ועל כל השפעותיו, ועתה ביתר שאת; הנה זה קורה, רק עוד שבועיים, עוד שבוע, מחר. יש לציין שאט אט ההיסטריה החלה לשכוך, או לפחות לשנות פאזה. לא עוד מדברים על טילים, אלא על פעולות ואסטרטגיות, עיכוב והאצה של המשא ומתן. אין ספק שכל הפרשנים לענייני ערבים חוגגים – הנה, עידן התהילה שלהם. בהתחלה האביב הערבי בא להם בטוב, להשוויץ להם במבטא הרהוט בשמות המפתח של "העולם הערבי" שהם מכירים, וכעת; הליכה לכיוון מדינה פלסטינית. הנה אפשר לדבר מה מניע את אבו-מאזן, איזה מהלך בדיוק יעשה ג'יבריל רג'וב, באילו חדרים יסתובב נביל שעת'. ועל כולם תלוי על המצח דוק של היסטריה, שעדיין קיימת.

גם בקרב הפוליטיקאים שוררת היסטריה, והם עושים הכל כדי להפיץ אותה הלאה. הדני דנונים למיניהם ושאר ירקות מופלאים, מזדעזעים כל פעם מחדש מהמהלך הזה, כאילו הם לא ידעו על כך; איך, איך הם מעזים לפנות לאו"ם? הרי זו פרובוקציה, אסון דיפלומטי ממש, קטסטרופה! אז מרחיבים את סמכויות המשטרה, עושים תרגילי דמה להפחיד את הציבור, כל דבר כדי למנוע מקרה של "התפרעויות" של פלסטינים. וחברי קדימה, בהיסטריה משל עצמם, ממהרים להאשים את הממשלה – הנה, בגללכם קרה דבר כזה! בגללכם ישראל נמצאת במצב מדיני עגום שכזה!

ואני רק מחכה לילד הקטן, זה שצועק "המלך הוא עירום", שיבוא ויגיד, "למה?". למה הפלסטינים עושים דבר כזה? אף אחד מכם לא שאל את זה. ובכן, למה? כי יש להם זכות לעשות את זה. כן, הפלא ופלא, למדוכא יש זכות לשאוף להיות משוחרר. על אחת כמה וכמה; למדוכא יש זכות לפעול כדי לעשות זאת. זה משהו שנראה שכל הפרשנים, הפוליטיקאים ושאר ההיסטריים שוכחים (או מעדיפים לשכוח).

זהו רגע היסטורי לפלסטינים; אפשר לשמוע על ההתרגשות הרוחשת בערי וכפרי הגדה, ולראות אותה ממש בפלסטינים אזרחי ישראל. כן, מובן שמחר לא תהיה לפלסטינים מדינה. אבל הרי זה היה ברור מראש. נאום אובמה אתמול אשרר זאת סופית. ארצות הברית תטיל וטו על ההצעה, ולא משנה מה יאמרו המדינות האחרות במועצת הביטחון. ובכל זאת, גם זה לא ימנע מהרגע הזה להיות רגע היסטורי מיוחד במינו. בעתיד, הלוט מאוד בערפל, יביטו לאחור ויאמרו שזהו היום שהעולם הכיר בפלסטין כמדינה. אולי אפילו יאמרו שזהו היום שמדינת פלסטין נוסדה בו, מי יודע.

ואת זה נראה שהמדיה מפספסת. היא שרויה בהיסטריה, בפאניקה, בעצבים. אבל רגע היסטורי חגיגי נפרש עלינו כאן, והוא גדול, הוא ענק. אני מקווה לזכור את הרגע הזה לא כהיסטריה בת חלוף, אלא כהיסטוריה בהתהוותה.

מודעות פרסומת

תגובה אחת (+הוסף את שלך?)

  1. Apseudonymous
    ספט 23, 2011 @ 13:12:53

    בס"ד

    תקוות גדולות, ידידי. אל תשכח שזכויות זה לא מה שקובע. רעיון ה"זכויות" ריק מתוכן, ותמיד היה, ואני מקווה שבמהרה בימינו יבוא היום שבו יכחד מן העולם. תקוות גדולות.
    נחכה ונראה מה יהיה. תמיד מוקדם מדי לדעת, עד שמאוחר מדי. תעשיית ההיסטוריה, כמו תעשיית האופנה, מלאה בטרנדים חולפים. למעשה, אחת כרעותה אינה אלא מורכבת מאופנות ברות חלוף. יום אחד אולי יגידו שזה היה היום שבו הוקמה מדינה פלסטינית, אבל ביום למחרת, מי יזכור?
    ובכן, עד כמה שחביב עליי תפקיד הציניקן משבית השמחות, בכל זאת עליי לסייג ולהודות כי ההיסטוריה היא יצירת אמנות מופלאה ומדהימה במורכבותה, וכי אין פסול בעצירה מדי פעם, כדי להעריכה. כמו כן, מי שחושב את עצמו מסוגל להוסיף כמה משיחות מכחול משלו, שיהיה לו בהצלחה, גם אם לדידי זוהי יהירות מדרגה ראשונה.

    Auf wiedersehen

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: