1. בֵּין פִּנּוֹת הַחֶדֶר פְּרוֹמֶיתֵיאוּס מַשִּׁיל עוֹרוֹ שׁוֹלֵה גִּידִים מִן הַקִּירוֹת בְּיָדַיִם מְגֹאָלוֹת פְּקוּחוֹת אַהֲבָה לְאֵשׁ וּמַבָּט לֹא, אַהֲבָה לַאֲרוֹנוֹת קְבוּרָה שָׁם אֶפְשָׁר לָנוּחַ עִם הַכָּבֵד הַדּוֹאֵב הַזֶּה 2. לֹא נֶעֱנַשְׁתִּי הֱיוֹתִי בְּשַׂר אֱמֶת בֹּרַכְתִּי בְּפִי קַדְמוֹנִים קֻלַּלְתִּי בְּפִי יוֹרְשָׁם כָּךְ הוּא מַמְשִׁיךְ מְמַלְמֵל כָּל אֵימַת שֶׁהָעוֹף טוֹבֵחַ תִּיק וְעוֹד תַּאק עֵין הָאֵל הַזָּקֵן קוֹרֶנֶת חִיּוּךְ מַמְזְרִי רֶגֶל רֶגֶל תִּתְהַלֵּךְ מִתְקָרֵר וּמַגְלִיד כָּבוּל רָעוּל שַׁלְשֶׁלֶת רְדוּמָה 3. לוּ רָצִיתִי יָכֹלְתִּי לְהַפְסִיק אַךְ הַטַּעַם כֹּה מָתוֹק הוֹ הַטַּעַם וְצִוְחַת הַכְּאֵב צְעָקוֹת כְּמוֹ שֶׁרַק גֶּבֶר וְאֵיזוֹ מִלָּה זוֹ גבר יָכוֹל לִצְרֹחַ לִמְרֹט עֲצַבָיו הַכְּבוּלִים אֲחַיֵּךְ יַקִּירִי בִּמְקוֹרִי הַמַּרְהִיב עוֹשֶׂה זֹאת בְּשִׂמְחָה וְלֹא לְאֵיד אַךְ עֲבוֹדָה כְּמוֹ בְּעֲבוֹדָה מֵאוֹת שָׁנִים מֵתוֹת עוֹד מְצַפּוֹת לְךָ 4. כֹּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ לֵיל שִׁמּוּרִים. אֶגְרוֹף וְעוֹד אֶגְרוֹף אֶל תּוֹךְ הַסֶּלַע הַזָּקוּר טַאק טַאק לוּחַ אֶבֶן מְסֻתָּת יַד אֵלִים בּוֹ דְּפִיקָה וְעוֹד דְּפִיקָה בַּליבַּה הַקָּרַה אֵיבָרוֹ מִתְנּוֹדֵד מִצַּד לְצַד עִם כֹּל מַכָּה 5. בֵּין גְּמִירָה לִגְמִירָה אוֹ נְקִירָה פִּצּוּחַ גַּרְעִינֵי נְשָׁמוֹת קְטַנִּים צִפָּרְנֵיהֶן אוֹחֲזוֹת אֶבֶן עִקְּשׁוֹת עוֹמֵד לוֹ אִישׁ חִיל וָרָעַד צוֹחֵק מֶרֶד נְעוּרִים מִתְגַּלְגֵּל אֶל אָבִיו וְחַיָּיו מוּל גּוּף תְּשׁוּשׁ עוֹלָם. בִּמְתִיחַת קֶשֶׁת אֲרֻכַּת קָנֶה הַחֵץ וְעֵין הָעַיִט, צִוְחַת פֶּתַע וְאוֹר 6. בְּגִלְגּוּל פַּטִּישׁ יָדָיו הוּא מְנַפֵּץ אַחַת. שְׁתַּיִם. שָׁלֹשׁ. זֵעָה פּוֹרֶצֶת בְּחָזֵהוּ אַרְבַּע. חָמֵשׁ. וְשׁוּב פִּצּוּחַ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנִים טַעַם אֲדָמָה נוֹחֵת עַל שְׂפָתָיו פֶּתַע נְשִׁימַתוֹ נִרְגֶּשֶׁת סְמוּקָה אֲוִיר חָדָשׁ צָלוּל בְּצַלְעוֹתָיו 7. קַח נִגּוּן וְתֵּן מִדְבָּר. לְלֹא רַגְלַיִם אוֹ אֲוִיר מְדַדֶּה פְּעָמָיו בְּאֵין בְּלִי רֶגַע רָצִיתִי לִשְׁאֹף הוֹנָה שֶׁל פָּנְדוֹרַה עָרַגְתִּי שֵׁכָר מָתוֹק כֹּה ערֵב לִבִּי פִּקֵּחַ עֵת רָצוֹן לְהַלְבִּין הִבְשִׁיל קֹטֶב אֱלֵי קֹטֶב פַּעֲמוֹן אֵלִים רָדוּם חָלַמְתִּי לְלֹא פְּנַאי גְּבִישִׁי זֶהוּת מְכֻרְבָּלִים מִתּוֹךְ עָפָר בָּחַרְתִּי אָדָם וּמִתּוֹךְ אֵפֶר יָצַקְתִּי מִלָּה גּוּפִי זוֹעֵק תַּחַת כּוֹכָבִים מִתְפָּרֵק לְמוּל קִרְיַת הַבְּרִיאָה עֵינַי חוֹלוֹת צָפִים מִגְדָּלֶי שַׁיִשׁ לֹא יִתְּנוּ אוֹר לִמְנוּחַתִי תְּפָרִים מַתְחִילִים לְהִתְפּוֹרֵר 8. מִי זֶה עוֹלֶה מִן הַמַּיִם עָטוּף מוֹר יָרֵחַ פְּרוֹמֶיתֵיאוּס מְנַעֵר כַּבְלֵי יָמָיו אֵיבָרוֹ נוֹטֵף יְרֹקֶת רַגְלָיו מְטֻנָּפוֹת מֵי שָׁפִיר וְלַאֲוִיר הוּא מוֹצִיא נִיצוֹץ שְׂפָתַיִם בּוּעוֹת אֵשׁ וְהִתְפַּכְּחוּת 9. בֵּין מַדְרֵגוֹת עָשָׁן פּוֹסֵעַ חֲרִישִׁית נִק נַק נֹק רַגְלַי רוֹקְעוֹת עַל מִשְׁטָח מְעֻבָּד פּוֹעֵר שְׂפַתַי אֶל לַחְלוּחִית עֲבֵשָׁה פְּרוֹמֶיתֵיאוּס פְּרוֹ מ י ת י א ו ס הַיָּד קוֹרֵאת עֶרְגָּה מְתוּקָה כֹּה מְתוּקָה טַעַם זֶרַע בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר. מֻקְדָּם מֻקְדָּם הוּא עוֹד קוֹרֵא לִי וַאֲנִי לוֹ מְנַקֵּר אֶת אַפִּי מָה זֶה מַזְכִּיר לְךָ? הוּא מַבִּיט בִּי וְשׁוֹתֵק מַבִּיט בִּי וּפוֹעֵר יָדוֹ סָבִיב עֵינַי. 10. אֲנִי לוֹקֵחַ יָדוֹ הָרוֹעֶדֶת בְּפִי מוֹבִילוֹ אֶל חַדְרִי כַּנֵּס אֹמַר לְעֵינָיו מִטָּתִי רַכָּה, כָּרִיּוֹתַי עֵדֶן שַׁן פְּרוֹמֶיתֵיאוּס עֲצֹם גּוּפְךָ לְמַגַּעִי בִּתְנוּדוֹת R.E.M
פרומיתיאוס
15 אוג 2011 2 תגובות
ב-יצירות
אוג 15, 2011 @ 17:18:15
וואו. לעזאזל. נראה לי שהביטוי "לכל הרוחות" גם הסתתר שם איפושהו. זו הייתה התגובה הראשונית שלי. ועכשיו לתגובה אינטליגנטית: זו באמת יצירה מעולה, יותם. יש בה כל כך הרבה רבדים שקראתי אותה פעמיים רק כדי לדעת מה להגיב, ואני בטוחה שאחזור ואקרא בה עוד פעמים רבות.
למען האמת, אני אפילו לא בטוחה שהבנתי את כולה ואני לא ידועה בטיפשותי. היא מורכבת כל כך, מסתחררת כמו דג טרוטה – בדיוק ברגע שחשבתי שתפסתי את מהות השיר מופיע הבית הבא שלך ואני מגלה שזה שונה לגמרי. אהבתי את האיזכור של פנדורה ובמיוחד את בית 8. אהבתי גם את הארוטיות הכל כך מובחנת שמערבבת כאב עם עונג. מעבר לזה, לדעתי אי אפשר להשוות בין היצירה הזאת ליצירות הקודמות שלך ב"במה חדשה", היצירה הזאת היא יצירה בוגרת לחלוטין, מורכבת, מאתגרת. היא מראה עד כמה התבגרת ואילו עומקים חדשים מצאת בסביבתך ובעצמך. מצפה לעוד כתיבה כזאת. 🙂
ספט 04, 2011 @ 23:52:58
רותי יקירה, ריגשת אותי מאוד. תודה רבה רבה 🙂